יש לא מעט מצבים רפואיים שגורמים לנשירת שיער מוגברת – מחלות דלקתיות או זיהומיות ומחלות של הקרקפת – ולכל אחת מהן יש פתרון מתאים. אבל הסיבה השכיחה ביותר לנשירה היא אנדרו־גנטית, כלומר נובעת מנטייה גנטית.
כמה עובדות על שיער
• השיער עשוי בעיקר מקרטין, שהוא סוג של חלבון. ליבת השערה היא בעצם אסופת תאי עור מתים שנקראים טריכוציטים.
• שיער הראש גדל בצורה מחזורית, שכוללת כמה שלבים: גדילה (אנאגן), ירידת קצב הגדילה (קאטגן) ומנוחה (טלוגן), שאחריה בדרך כלל מגיעה נשירה.
• זקיק השערה הוא סוג של מעיין נעורים: הוא עשיר בתאי גזע שמשמשים מקור לריפוי ולהתחדשות אחרי פגיעה בעור שמסביבם.
• אדם ממוצע נושא 100,000 זקיקי שיער על הקרקפת, מתוכם קרוב ל־90% בשלב הגדילה. השלב הזה יכול להימשך כמה שנים.
• נשירה של עד 100 שערות ביום נחשבת תקינה ונורמלית.
• קצב הגדילה של שיער הקרקפת הוא כ־0.35 מילימטר ביום וכמעט סנטימטר בחודש.
נשירת שיער היא בעיה אסתטית, בה כמות השערות הנושרות מקרקפת הראש באופן טבעי היא קצת מעל לנורמלי (השערות ישובו לצמוח אחרי הנשירה). כיום הבעיה ניתנת לטיפול רפואי. אם ביום בודד, אדם בעל שיער מלא (כלומר אדם שאינו סובל מהתקרחות משיר מראשו 50 שערות בקירוב (כולל בהסתרקות בודדה) הרי שאדם הסובל מנשירה ישיר כמות גדולה יותר של שיער (לא בהכרח באופן משמעותי). נשירה היא בדרך כלל בעיה זמנית שהטיפול בה פשוט יחסית. המונח "נשירה" מתייחס כמעט תמיד לנשירת שיער הראש. הסובלים מנשירה הם בעיקר בעלי שיער ארוך (חלק ניכר מהזכרים, ולא מעט מן הנקבות האנושיים), גם בעלי חיים אחרים עלולים להיתפס כ"סובלים" מנשירה, כמו למשל חתולים המשירים לא מעט משיערם מסיבות שונות.
יש להבדיל בין נשירה לבין התקרחות שהיא בעיה אחרת, בדרך כלל כרונית, נפוצה בעיקר בזכרים, שהטיפול בה לרוב שונה בתכלית, ונכון להיום אינו יעיל כמו הטיפול בנשירה. שערות הנושרות מתוקף השלה טבעית או אפילו נשירה, שבות לצמוח (דהיינו, מחזור הצמיחה של השערה הנושרת אינו פוסק). בהתקרחות לעומת זאת, שערה שנשרה לא תצמח עוד (אלא אם ניתן לגרום לה לצמוח שוב בטיפולים שונים), וזה תמצית ההבדל בין שתי הבעיות.
הנשירה מהווה מטרד לאדם הסובל ממנה ולעיתים גם לסובבים אותו. היא מטרידה במיוחד כאשר האדם משיר כמויות גדולות יחסית של שיער, דבר אשר לעיתים גורם ללכלוך ביתו, או סביבות אנושיות שונות, כמו גם לעול ניקיון מעיק במיוחד. נשירה מפריעה גם לעוסקים בטבחות, במיוחד משום ששערות הנושרות עלולות ליפול על המזון, ובכך פוגמות בו כי עצם הופעתן במזון עלולה לגרום אי נוחות וסלידה לסועדים.
נשירה עלולה לגרום לסתימות בצינורות ניקוז של חדרי אמבטיה משום שבעת הסתרקות או חפיפת השיער, עלולות ליפול שערות אל פתחי הניקוז של כיורי הברזים או האמבט.
בדרך כלל נשירה נובעת מתזונה לקויה, מחוסר טיפוח הקרקפת (למשל באמצעות חפיפה), או משני הגורמים גם יחד. כאשר תפריטו של אדם לא מכיל את חמשת אבות המזון, או לא מאוזן בהקשרם, במיוחד בהקשר מינרלים (דוגמת אבץ, ברזל, ומגנזיום) וויטמינים (דוגמת חומצה פנטוטנית-B5 וביוטין-B7), הרי שגדלה הסבירות להופעת נשירה.
בדרך כלל הטיפול הוא באיזון התזונה אחרי אבחון חסרים תזונתיים, בתכשירים טופיקאליים (מקומיים) כמו שמפו נגד נשירה, או בשילוב של השניים. שמפו נגד נשירה, מלבד היותו מנקה את הקרקפת ממזיקים, מכיל גם מינרלים, ויטמינים, שמנים, ושאר חומרים סלקטיביים אשר המחקר המדעי מכיר בהם כחיוניים לצמיחה תקינה של השערה. החומרים יתפזרו אל תוך רקמות תאי הקרקפת ויבטיחו הזנה מקסימלית שלה (ככוח מסייע לנוטריאנטים המגיעים לקרקפת מהמזון היום-יומי מתוך נימים ודרך מחזור הדם). לעיתים קרובות אכן משלבים את שתי השיטות. יש המוסיפים להשתמש גם במסכות הזנה (Hair mask), שבהרכבים מסוימים יכולות להזין את הרקמות.
נשירה יכולה להופיע עקב חסר בברזל, לאחר דיאטות חריפות, לאחר מציב מתח מתמשכים, בקשר למחלות שונות (הפרעה בתפקוד בלוטת התריס,זאבת מערכתית, סכרת, אנמיה) , לאחר הריון, לאחר הפלה או לאחר הפסקת גלולות נגד הריון.
בגברים מתאפיינת בהרחבת המפרצים בקדמת הקרקפת ואיזור מתרחב ללא שיער בקודקוד. בנשים נשירת שיער על רקע תורשתי תהיה יותר במרכז הקרקפת ללא מפרצים.
נשירת שיער יכולה להופיע 6 עד 8 שבועות לאחר מחלת חום קשה כמו למשל שפעת או דלקת ריאות קשה. אובדן שיער מסוג זה הוא ברוב המיקרים זמני והמחזור הרגיל של צמיחת השיער עשוי להתחדש לאחר חודשים ספורים. הפרעות בפעילות בלוטת התריס יכולות גם הן לגרום לדלדול השיער, שהוא הפיך לאחר הטיפול המתאים בבלוטה. במיקרים בודדים תרופות מסויימות ביניהן תרופות נגד קרישת הדם, תרופות נגד שגדון(Gout), תרופות לטיפול בדיכאון, תרופות מסוג חוסמי בטא המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם ובהפרעות בקצב הלב ותרופות המכילות נגזרות של וויטמיןA עלולות לגרום גם הן לנשירת שיער מוגברת. הפרעות הורמונליות המתבטאות אצל נשים בשיעור יתר ובמחזור בלתי סדיר עלולות לגרום גם לדלדול שיער. הטיפול בהפרעה ההורמונליות מביא ברוב המקרים להחזרת צמיחתו התקינה של השיער.
